השר: בוקר טוב לכולם.
משדר אליכם את שידור הבוקר השר לענייניי איומים אסטרטגים.
בתום שבוע ממינויי לתפקיד ברצוני להכריז קהל עם ומקלט שסיימתי
ללמוד את התפקיד ואני ערוך ומוכן לטפל בנושא האיומים
האסטרטגיים.

הכתב: האם אתה יכול להיות יותר ספציפי בעניין ה "ערוך ומוכן" ?

השר: בהחלט, אין טוב מדוגמא להמחיש את חשיבות התפקיד.

הכתב: המאזינים מחכים בקוצר רוח...

השר: "התנהגות מעין זו אינה הולמת מדינה שמחפשת שלום. אנחנו
נגיב כשתבוא השעה ותגובה זו תהיה חזקה וכואבת."

הכתב: כבוד השר, המשפט האחרון לא היה כל כך ברור. למה בדיוק
התכוונת ואל מי זה היה מכוון ?

השר: זה היה האיום האסטרטגי הראשון שחיברתי. והוא כוון להפחיד
את האיראנים.
כממונה על האיומים האסטרטגיים אני  מתכוון לפרסם כל יום איום.
איום אסטרטגי כמובן.

הכתב: האם האיומים שלך מתואמים עם המדיניות העכשווית אותה מקדם
משרד החוץ או לפחות ראש הממשלה ?

השר: בהחלט כן. חלוקת העבודה ביני ובין משרד החוץ מאוד ברורה.
האיומים האסטרטגיים אינם נחלת ההווה הם נחלת העתיד. ומכיוון
שכך, משרד החוץ, המוסד ושרות הביטחון הכללי מטפלים באירועים
החלים בהווה וטווח השפעתם הוא עד שנתיים ואני מטפל באיומים
ארוכי הטווח משנתיים ועד עשר שנים.

הכתב: כבוד השר, האם אפשר דוגמא נוספת הממחישה את חשיבות
תפקידך לעתיד מדינתנו?

השר: "מדינת ישראל לא תיכנע לעולם לסחיטה מעין זו. הזכות להגיב
תשמר לנו כשתבוא השעה, והתגובה תהיה חזקה וכואבת."

הכתב: אני רואה שהמקוריות שולטת באיומיך האסטרטגיים.

השר: בהחלט כן, אני חיברתי את כולם באופן אישי !

הכתב: ולמי איום זה מכוון ?

השר: אני לא יכול לחשוף את כל הקלפים. אני רק יכול לומר שמדינת
ישראל מכינה איומי מגירה כנגד כל גוף או מדינה שיעזו לערער על
מעמדנו השלטוני ועל חזקתנו על הארץ.

הכתב: תודה רבה אדוני השר.

השר: תזהר ממני.