מיכל בלוך / זיכרון מתוק |
וכשהרוח שוב פרץ
חלמת עליי כך אמרת
בין כל ההזיות רק זכרת
שליטפתי את פניך לשלום
והתעוררת מן החלום
כשמרדף הציפורים בשמיים
כשדגים צוללים אל המים
רק רצית לברוח רחוק
ולקחת איתך זיכרון מתוק
אז נישקת אותי כתודה
ואמרת שזוהי פרידה
והשמש בשמיים
לא מפסיקה לזרוח
גם כשאנחנו בנפרד
היא נותנת לך את הכוח
להמשיך לצעוד
עד לאן
לא תדע
ולא תאמר מילה רעה
גם כשתבין סופסוף
שאני כבר לא שלך
כשהלילה נותן לי מרגוע
ומשכיח ממני את כל הרוע
אני מוצאת את עצמי
מודה לאל על קיומי
ומחייכת מול אור ירח
כשאתה אותי שוכח
והשמש בשמיים
לא מפסיקה לזרוח
גם כשאנחנו בנפרד
היא נותנת לך את הכוח
להמשיך לצעוד
עד לאן
לא תדע
ולא תאמר מילה רעה
גם כשתבין סופסוף
שאני כבר לא שלך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|