|
ואני פוקח עיני
מביט אל העכשיו
הוא עדיין נושם
כמו הקיר
והמראה שתלויה עליו
אשר ממעטת לחשוף
את פגעי הזמן.
אני מנסה לאחוז בעכשיו
בידי
מתאמץ ללפות אותו
באצבעותי
לנעוץ בו
צפורני
הלא היכן שהוא
אאבד אותו.
אני מביט בך
ובי
שמח על קיומנו
האחד.
וטוב שפקחתי עיני
עכשיו
הלא מתי שהוא
אעצום אותן. |
|
|
- מה השמועה
הכי מעצבנת
שהפיצו עלייך?
"שהבאתי לעמנואל
הלפרין בראש תוך
כדי ששלושה
פועלים זרים
מאוזבקיסטן
מציירים לי על
הגב פנטגראמים
בלורד ורוד".
- וזה לא
נכון?
"פנטגראם? מה
אני, פאגאנית?
הם ציירו מגן
דוד!".
(מתוך הראיון
המרגש והבלעדי
עם איזה אחת.
בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.