|
ואני פוקח עיני
מביט אל העכשיו
הוא עדיין נושם
כמו הקיר
והמראה שתלויה עליו
אשר ממעטת לחשוף
את פגעי הזמן.
אני מנסה לאחוז בעכשיו
בידי
מתאמץ ללפות אותו
באצבעותי
לנעוץ בו
צפורני
הלא היכן שהוא
אאבד אותו.
אני מביט בך
ובי
שמח על קיומנו
האחד.
וטוב שפקחתי עיני
עכשיו
הלא מתי שהוא
אעצום אותן. |
|
|
מה לעזעזל הקטע
עם בזוקה ג"ו?
מי לעזאזל אישר
את הצ'קים
ליוצר? כל פעם
שאני לועס אחד
מהמסטיקים האלה,
אני חולם שאני
לועס עוד חתיכה
מהמוח של היוצר
המסריח הזה,
לאחר שרצחתי
אותו, וניסרתי
את הראש שלו
לחתיכות
מסודרות
אני, מתחיל
להשמע קצת
מפחיד, עוד פעם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.