הגרי בן ישראל / ניצבת |
במבוכי חלל וזמן איבדתי את עצמי
כל פעם שהרגשתי כי מצאתי
הבחנתי שאתה הוא המשתקף אליי בנישמתי
עומדת מול המראה של העולם
כבר לא רואה בה את עצמי
החלל שאתה תופס בי
מכלה כמו סופה את מי שאני
שוקעת לתוך צללים של הוויה הכאב
כבר לא נרדמת
ועונג השממה נשכח מעיניי
מביטה בעצמי שוב
דמותך כבשה אותי
משתקפת אליי מתוך מבטי
יודעת שאם אני לא מוותרת עלייך
אני מוותרת על עצמי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|