|
במבוכי חלל וזמן איבדתי את עצמי
כל פעם שהרגשתי כי מצאתי
הבחנתי שאתה הוא המשתקף אליי בנישמתי
עומדת מול המראה של העולם
כבר לא רואה בה את עצמי
החלל שאתה תופס בי
מכלה כמו סופה את מי שאני
שוקעת לתוך צללים של הוויה הכאב
כבר לא נרדמת
ועונג השממה נשכח מעיניי
מביטה בעצמי שוב
דמותך כבשה אותי
משתקפת אליי מתוך מבטי
יודעת שאם אני לא מוותרת עלייך
אני מוותרת על עצמי |
|
|
למה? איש עם
תלתלים ושפם,
שנראה כאלו יצא
מהחדשות
בפלסטינאית מדבר
עם גרביים בצורה
של חיות, זה כבר
יותר טוב?
המרגל הלא מועיל
ממקלטי החינוכית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.