נפגשנו לפני מספר ימים, באותו יום שמשתנים הזמנים.
טיילנו כמה שעות על חוף הים ועם האווירה והכימיה באמת היה
מדהים.
השעה התקרבה לחצות.
כשהתישבנו והתחלנו לדבר, ראיתי עד כמה עינייך יפות.
הבטת בי במבט מסוקרן ומעט מבוייש תוך כדי השיחה, ולאט לאט..
גיליתי שאת בחורה ממש מקסימה.
לפתע תוך כדי השיחה, הלב התחיל לפעום מהר, או להחסיר פעימה,
כבר לא יכולתי להבדיל.
הצתת בי מן אש בתוכי, ולתחושה הזו, אני לא ממש רגיל.
החיוך שלך כבש אותי עוד מהרגע הראשון שראיתי אותך ..
כלכך רציתי לחבק אותך ולהחזיק את ידך, אך עדיין חששתי מאחר ולא
ידעתי - עליי - מה דעתך.
כשהבטתי אל תוך עינייף הירקרקות, נשאבתי מעט פנימה, אל תוך
עולמך.
לפתע השעה בשעון חזרה שעה אחורנית וכביכול כל מה שהיה נעלם כלא
היה.
לאחר שהחזרתי אותך לביתך, הלב עדיין פעם בחוזקה ולא, זו לא
היתה השעה המאוחרת..
אני רוצה להיות חלק מעולמך, להיות איתך, ולגרום לך להיות
מאושרת.