[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שי ליבוביץ'
/
ענה לי!

ענה לי

ולבסוף הצליח הפעוט לקום על רגליו וכעבור 3 עד 4 צעדים נפל
עייף לרצפה. הסתכל סביבה הפעוט וכשגילה שאין איש לידו פנה אל
תוך ליבו ושאל:
הנה עברו עלי זמנים קשים והנני עייף. הכיצד ומאין אשיב את הכוח
הפיסי לקום ולנסות בשנית? ליבו שתק בתחילה, אך אז חזר לפעום,
ובין פעימה לפעימה ענה הלב לפעוט: אפ לא תקום לא תשפתר ותזחל
לעולם כנחש עצל.

ולבסוף הגיע הגול המייוחל וכל השכונה הומה מלבד הילד. הילד רצה
להמשיך ולשחק אך רגליו עייפו תחתיו והוא נפל ארצה ופנה אל
עצמו: היום שיחקתי כדורגל שעות על גבי שעות ורגליי עייפו. מאין
אמצא את הכוח להוביל עוד קבוצה לניצחון? ליבו הוא זה שענה לו:
אל תוותר כי אתה יכול להוביל תמיד עוד משחק אחד.

ובדיוק כשהנער תכנן לנשק את בחירת ליבו היה טלפון היא ענה חיש
מהר. לקח לו שנים לאזור אומץ. הוא פנה אל ידיו ואמר: לקח לי
כשנתיים ימים לאזור האומץ בידי ושפתיי ופרותיי נלקחו ממי.
הכיצד אוכל לאזור אומץ בשנית? ומצפונו ענה לו: כיוון שאומץ לא
נמדד בזמן אלא במעשים ושלך לא נעשו אתה מחוייב להמשיך.

נכנס הגבר לאוהל, נפל על ברכיו ושאל את ליבו: היום עברתי יום
ארוך, ראיתי אנשים עם ילדים ונשים, שמחכים בבית, נופלים ומתים.
ראיתי אש ומפץ. ראיתי כאב ושמעתי צרחות ואף ידי מלאות דם אויב.
איך אוכל להישאר צלול כששבוי זה נמצא בידי והוא אויבי המושבע?
מוחו ענה לו: שקול וצלול הייתה ולכן גם תהיה. רחום ומלא חסדים
הייתה וכך תתנהג. אל תפגע בשבוי, עונשו על ראשו מונח, אך לא
אתה השופט ולא המבצע, אתה האוכף ועלייך יש אחראיות גדולה,
להשמע למצפונך.

ובערב ישב הישיש על כסאו המביט לים, הוא לא זוכר מדוע התיישב
או את מיקומו ביקום אך הוא מרגיש כאב פנימי ועל כך שואל את
בורא עולם:
כל יכול שבמרומים. עברתי שואת עולם, ראיתי את אחי ואחיותי
היהודים נרדפים נשרפים ונשפכים לאגם כעפר ושרדתי. הקמתי בית
בישראל ובני הבכור נרצח בידי מפגע ושרדתי. כעת גופי גוסס,
הכיצד אשרוד גם זאת? ואלוהים ענה בפשטות. שאל לא אותי כי את
לבך, את ידיך ושפתיך, את מצפונך ואת מוחך וכש5 השופטים יחליטו
בצע את החלטתם.

ידיו כתבו מכתב פרידה מאלו שכבר לא זכר.
שפתיו נשקו את מגן הדוד שעטף את צווארו.
מצפונו היה נקי ושתק.
מוחו דיבר עם ליבו: אני כבן 82 כבר עובד לאט ולא כצעיר, אתה
עוד פועם אף לא באותה חוזקה, בוא ננוח מנוחת עולמים כי נחשים
לא היינו, ואיש לא ילך עוד אחריינו, ומצפונינו כבר נקי ממעשים,
וריחמנו וחמלנו ואנו נשקוט.


כוח פיסי יש לשאוב מהלב ולפעול מתשוקה.
מנהיגות צריכה לבוא מאהבה ורגש.
רגשות ורומנטיקה חייבות להיות שזורות במצפון אחרת לא היה גבול
וסדר, מקרי אונס ובגידה ישתוללו.
יש להשמע למוח בלחימה ולמצפון כשמדובר באויב.
ובשאר המקרים יש לפנות לכל 5 השופטים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ניסיתי להתאבד
בגלל שעצוב לי.



תרנגולת מספרת
משהו שלא ידעתם


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/1/07 16:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שי ליבוביץ'

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה