אחותי השחקנית
"בשבוע הבא אנחנו מופיעים" צרחה אחותה.
"אנחנו מופיעים על במה אמיתית, בתיאטרון אמיתי.
כולכם מוזמנים".
"תגידי " היא אמרה" עוד לא נשבר לך מהשטויות האלה. אני לא
מבינה למה את לא יכולה להתמקד בעבודה שלך. את ממש מצטיינת כפקד
במשטרה.אני במקומך הייתי משקיעה בזה ועוזבת את המשחק."
" אין לך מושג על מה שאת מדברת. המורה שלנו לתיאטרון אומר שאני
פשוט תגלית.אני חושבת לעזוב את המשטרה ולעבור למשחק. את פשוט
אף פעם לא ראית אותי משחקת. חכי עד שתראי... "
"תגלית,שמגלית" רטן אבא, אתן מפריעות לי לראות את המשחק."
"אתה בא? נכון , אבא"? שאלה אחותה. הוא הנהן בראשו . העיקר שלא
תפריע לו במשחק על גביע אירופה.
וכשהגיע מועד ההצגה הם הלכו כולם לצפות בה.
וכשאחותה הופיעה היה לה ברור שאין לה מושג וחצי מושג של מהו
משחק.
אבל הוריה התרגשו.
וכשהסתיימה ההצגה היא הצטרפה למברכים הנלהבים.
היא היתה בטוחה שהמורה יעיף את אחותה. אבל זה לא קרה.
היא התפטרה מן המשטרה ויצאה לסיבוב הופעות באירופה. כל פעם
שהיא מזמינה אותה לביקור באחת מדירותיה בוינה או באמסטרדם היא
חשה מבוכה נוראה, לא ברורה, האם על שלא אמרה לה מה שחשבה או
שמא על כך שהיא נשארה באותה עבודה כל חייה ולא העיזה לעלות
לבמה. |