שחור הוא כמו הלילה - זה החתול השחור.   ביום הוא נח לו על
מפתן ביתי ובלילה הוא מתמזג עם החשיכה ויוצא לצוד עכברים.  הוא
אוהב לפצוע אותם אנושות ולראות אותם גוססים למוות.  פעם בעת
שוטטותי ברחובות האפלים נתקלתי בו מתבונן בעכבר שזה עתה פצע,
עיניו הביעו סלידה אבל הוא הבין שזה מה שהוא צריך לעשות.  לא
הוא לא צריך להכין חלילים מנשמת העכברים וגם לא לתפור מהם
כתונת לילה לנפשו.  הוא פשוט צריך להתבונן בהם מתים.
פעם ראיתי אותו גודל ונהיה ענק, ציפורניו גדלו ומאפו יצא עשן
סמיך.
אני לא יודע אם זה באמת קרה או לא, חתולים אחרים לא יכלו לעשות
כך אבל הוא יכל כי הוא היה ממוזג עם החשיכה.

אני תמיד רציתי להתמזג עם משהו - שבוע אחד ניסיתי להתמזג עם
הארון ואחר כך ניסיתי להתמזג עם שעת הדמדומים אך לעולם לא
הצלחתי.  אפילו עם עצמי לא הצלחתי להתמזג ולכן יצאתי לרחובות
האפלים של העיר.  העיר היא מבוך שחור בלי התחלה ובלי סוף שאתה
לא רואה בו אלה רק את החומות השחורות והתפאורה הצבעונית.
כשאני מסתובב במבוך אני פוגש דמויות שהם שברי ההשתקפות שלי.
אחרי שאראה את ההשתקפות שלי במלואה אולי אוכל לצאת מהמבוך
ולהיות כמו החתול השחור, אבל עכשיו עלי להסתובב במבוך.
אתמול פגשתי בבחורה שהייתה שבר ההשתקפות שלי אבל היא אמרה לי
שאני שבר ההשתקפות שלה.
נבהלתי וברחתי הביתה.