|
אתה דועך בתוכי
כמו סוף של אופרה גדולה
אחריה תמיד הולכים במן קצב כואב --
גם מריה קאלאס מתה מאהבה,
אני רק מקנאה אולי אמות
שאישה אחרת תשזור צמות
בין זרועותיך לזרועותיה
עד קץ השעות
ואולי בכל זאת אמות מאהבה
כבר
עוד מעט
מתעוררת --
תמיד כותבת מתוך חלום
שם המילים זורמות דרך כאבים
הרעד לא מורגש כמו שיורגש
עוד היום
אסע
לבית אחר או לא בכלל
כי היית בליבי התחלה של בית
תשתית חזקה וקורות דובדבן
המון זמן
לא ראיתי גג מלא ציפורים מצייצות
כמו שראיתי איתך
עושה עליו אהבה
שבט אפריקאי מתופף לו במרחק
הכוכבים גולשים אל תוכנו כמו יהלומי סוכר
והעתיד רוקד חיזור בראשיתי
כך ראיתי
אותי
איתך
שלך.
איכה אהובי... |
|
|
"אז הוא אמר
לו:
'למה? זה בסך
הכל כלב'"
ההוא שמגיע ישר
לפואנטה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.