איך אתה שולט בי
כמו כאב שלא מרפה לא הגיוני
כמו יצר החיים עצמו
אתה חומד אותי בתוכי
ותוכי כברי
אעבור על כל הדברות בדרך אליך אך אעמוד גם בכולם
אני הגיון וחוסר
רגש ואדישות
כאב ומזור
אמת ושקר
כולי מערבולת של הרע ביותר והטוב ביותר שבתוכי
ואתה בתוכי
החושך הכי עמוק שבי מתעורר אם אתה אוהב אותי
וגם האור. האור הארוך והאין סופי ביותר.
אני שוכבת עירומה שוב בתולה לצידך.
אתה בועלי.
אתה סערה וכוס תה ועוגיית שוקולד של עליזה שלא נגמרת לעולם.
אני גודלת כשאני נוגסת בך.
אני גודלת בנשמתי שנפתחת ולומדת ונלחמת בכאבים קדומים.
בשבילך אני רוצה להיות דממה ברעש,
אהבה באותן שעות שבהן "סוף" נהיה מילת תואר ו"טוב" הופך לשם
עצם אבוד.
החיים, אהובי,
חושבני שאינם רק גולם
והמוות נדמה לי, אינו פרפר. |