מרילין,
אמרתי לך אי פעם
שאני מתגעגעת אליו?
שאני חולמת עליו בהקיץ,
כמו בספרים.
שאני שומעת אותו בלילות קרועים
ללא שינה.
שאני טובעת
ומפסיקה לנשום.
מרילין,
לאן הלכת?
עכשיו אני צריכה אותך איתי,
שתלטפי את לחיי
ותאמרי לי
שזה לא נורא,
שהוא עוד יחזור
שהוא חולם עליי לאור ירח מעורפל.
מרילין,
זו את שם
בין רישרושי השקיות?
מרילין כבר לילה,
האורלוגין הורה לישון.
אני פוחדת
צאי משם,
הרוח מייללת
מאיימת להכניע את קולי
ולא אוכל לזעוק לך
שתצאי.
קצוות שמלה אז ביצבצה
מאחור
למכונת הכביסה
ונשימה מוכרת
נסחפה אל אוזניי.
המכונה סוחטת
וממלאת את הבית ברעד קליל
של שעת לילה מאוחרת.
אולי זו שמלה שנשמטה מידי?
אולי אלה נשימות ליבי שלי?
אולי זה אינו הריח המוכר
שחורט בנשמתי
ללא רחם
אולי זו אינה קצוות שיער שחור פחם
מכורכמת בקצוות שיער אדמוני כשלו.
אולי הזה ליבי
בליל אביב מתוק
את אהובתי
עם אהובי
וקול צחוק.
צחוק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.