היום לפני שנתיים השיר שכתבתי היה שונה מזה;
היו בו מכוניות שרוקדות על הכביש לצליל התלהטות המילים
שיוצאות מרוכלי השוק באלנבי.
היום בשיר הזה, אני בתוך אחת המכוניות, קוראת לרוכל מהחלון
שיביא לי אבטיח.
אם בשיר של לפניי שנתיים היה לי אבטיח,
ודאי הייתי מחלקת אותו לתשעה חלקים,
לזכר כל שנה שמתיקות האדם וגרעיני נפשו
היו יכולים לגרום לנו להתפכח
ובקידוחי הלב באקדח
גרמו לנו לשכוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.