יצחק רייויט / עת תודה |
מאיימים שפיות אנוש,
הושטת אברת מלאך
למשותני.
ייבשת שיטפונות
האין אונים,
התרת אסורי צפונותיי,
פרצת סכרי דמעותיי
חשפת בי נפש
נסתרת לתעצומות
חיים.
לא ברחמים ובליטוף
לא ביהירות מתנשאת,
בנועם והבנה אין גבול
חדרת למבצרי תוכי,
עופר הייתי
לך הצבייה.
לו הייתה מילה טמירה
להביע רחשי התודה
הוקרה והערכה
לאישה נאצלה,
לו הייתה מילה תמירה-
הייתי מקדיש אותה
לך - צבייה.
יצחק רייויט
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|