תמיד כשכואב לנו אנו מדחיקים,
מדחיקים את הרגש החזק הזה שבנו שגורם לנו ליפול.
ארבעה חודשים שלא התראינו
והיום כשבאת מילאת את חדרי ליבי באור.
אני מרגישה איך השלמות שלך עוטפת אותי כשאת בין זרועותיי.
אהובה שלי, איך אוכל לתאר לך את שאני מרגישה.
איך אוכל להסביר לך שאף אחת לא תוכל למלא את מקומך.
אילו רק יכולת להרגיש את שהרגשתי כשישנו חבוקות זו עם זו,
מספיק מגע קטן ממך כדי גרום לי להרגיש שמחה.
אושר פנימי שממלא את הריקנות הזאת שבי,
ריקנות שהשתלטה עליי לפני שלוש שנים
כשפילסת לעצמך את דרכך שלך... בלעדיי.
קטנה שלי, קשה כ"כ להאמין שאת רחוקה ממני.
שאת לא במרחק נגיעה ממני כשקשה.
זה לא שיר אהבה בשבילך ולא מילים יפות,
רק מונולוג לי ברגעי שיכרות.
מילים שיוצאות בלי מחשבה,
מילים שיוצאות ישר מהנפש שלי אל ליבך.
יושבת וחושבת, אלו מילים יתארו את האהבה שלנו
את האהבה הטהורה והנאיבית שלנו
ואין מילים שמספיקות.
רק את ואני יכולות להרגיש את המילים האלו שפוצעות בנו.
"ללכת אחרי הלב"
כ"כ אנחנו...
האהבה, התשוקה, ההבטחות, הכאב
הפרידה...
את ואני...
אני ואת...
הזדמנות אחרונה זה מה שאני מבקשת
הזדמנות אחרונה להוכיח לך את אהבתי
להוכיח לך שאת יכולה להיות מלכה או נסיכה
כל שתרצי...
אני כאן כדי לאהוב אותך
אני כאן כדי לחבק אותך
אני כאן כדי לנשק אותך
אני כאן...
ואת...
את שם אלפי קילומטרים ממני...
איתה...
ואני...
כואבת אותך...
אוהבת אותך...
אהבה ללא תנאים
אהבה שלא תהיה
אהבה אבודה
את ואני...
לעולם לא נהיה... |