נדב בן-לב / לש |
אני לש את הכאב לפיגיון,
חורץ -
את ורידי וביטני.
אני מביט בדמי, במעיי
נוקשים
על תחתית דלי מתכתי.
אני מניף את הדלי, מגיש,
ברעד
מצמיד שפתיים אדומות.
ואת גומעת בתאווה אין קץ.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|