נסעתי כל הלילה
ברדיו שידרו קולות מהימים ההם
בחוץ ירד גשם חזק
ליד הכיכר, עמד זוג
לא ידע אם לרקוד באיטיות
או לחזור הביתה
ואני שקעתי לאיטי במושב
מביט על העיר
ואיך היא השתנתה
את בוודאי ישנה עכשיו
בחוץ גשם
ואני נוסע כל הלילה, חושב
אם הייתי בא אלייך מוקדם
אם היינו יודעים שזה מה שיקרה
בסופו של דבר
האם היינו נשארים?
ואני נזכר בלילה ההוא,
לעיתים גם בלי כוונה
איך רצינו לבכות ולא ידענו איך
רצינו לצרוח
לא ידענו על מי
ואנשים שלא הכרנו, נראו לנו דומים
ואני נוהג כל הלילה עכשיו
מנסה לשחזר
לאן נעלמנו עם הזמן הזה שאבד
בינתיים אצלך, הכול צמח
ואני שקעתי לאט, בתוך הדממה שלי
מדליק סיגריה, מביט במראה
אני יודע
יכולנו לרקוד בלי שאיש ישים לב
יכולנו לוותר בקלות
ליד הכיכר, יש זוג שיושב על ספסל
הם מתחבקים, ואני מרגיש שאני צריך אותך
הכותרות דומות, האנשים זרים
שום דבר לא ברור
שום דבר לא הבנו יותר
במראה אני נראה קצת אחר
את בוודאי ישנה
העיר, הפכה להיות קרקס
אם תתעוררי
תראי ליצנים רצים במעגל מול חלונך
תחשבי בוודאי שזו תפילה
אבל גם אלוהים נודד לעיתים
נוסע בלילות גשומים
ואני מביט על השלוליות
איך האורות משתקפים
ובשקט, הכול בשקט
כאילו עוד רגע זה יקרה שוב
אני מתקרב לכיכר, חולף על פניה במהירות
אומרים שזה תחילת החורף
אז למה את ישנה עכשיו
יכולנו לרקוד, ואיש לא היה שם לב
הרי הכיכר שוממה עכשיו.