כן, עדיין בוער על הדלק הישן
מאותו הקיץ.
אבל איפה כל אלה שהיו
וקירבת נשמות שאי אפשר לעולם בלעדיה.
הן חלפו, אני נשארתי
לא מרגיש בכלל בחסרון החלקים ממני
שהיו כל כך מחוברים
לאיזה אהובה, או אחות קוסמית.
וטוב לי איפה שאני כשרוח קרירה
נכנסת בלילה לרחוב.
רק לפעמים גל שרב
הודף אותי אל קשבים אחרים.
קול קורא לנדודים השיבה הביתה
אבל אני חוזר אל הבית שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.