|
העיר מרוקנת רחובות
אפילו העלים נבהלים
מהרוח.
רמזורים מרקדים באיחוד
מקצבים
השער נותר קצת פתוח.
מגרשי החנייה עמוסים
מכוניות שלא זזו שבוע
כולם מסתגרים בחגים
של עצמם
מתאמצים לרכך
געגוע.
אני עף למקום לא ידוע
אני עף ומותיר אחרי
את הבור הקבוע |
|
|
בואי כלה, בואי
כלה , בואיי
כלה... לא את,
יא דבה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.