אדם ללא עצמו
חדרים שקורתם רופפת
כבישים עמוסים בתנועה
ואין כאן תזוזה לרגע
אדם ללא עצמו
מסבאות ומסיבה חולפת
הכוסות שהתרוקנו
והלילה
שמוסיף עוד דלקת לפצע.
החשבון התרוקן,
הכלים כבר הודחו
הכסאות בטרקלין כבר הורמו
והיום כאן היה,ומחר מתקרב
ואתה כאן עומד,אך
ליד.
אדם ללא עצמו,
במבוך
של תוכו הוא נתקל,
אל חוצו
שלו הוא תר,
והדרך איננה נראית.
כשהשמש איננה אך החום כאן קשה,
מהלך בין עצמו,
ונשותיו שרק ביקר.
הסיבוב האחרון כבר הוזמן,
מחפש עוד כמה מטבעות לפסנתרן.
הירח כבר עלה,ועוד מעט ייעלם
כובעו מרוט ושרוכיו קרועים,
על אותו הכסא כל כך הרבה שנים.
"רק אחת שאבדוק,רק אחת אחרונה"
ללא עצמו משוחח
והמונית שבחוץ
ממתינה.