|
פיסה פיסה מהלב שלי
אני קורעת לתוך
דמותך
אשר הולכת ונעלמת לי
עמוק
בתוך תהום של עצב
צבוע שחור.
השחור עוטף את חיי
אני מתפוררת
ונמסה
הולכת לעולם אחר מלא
בצבעים
שמחים יותר
אך ליבי עוד צבוע
שחור
וידיי צבועות בחייך שנגמרו.
ובלילה צרחות של כאב
מעירות אותי מחלומי
אתה שב לביתי.
רק בלילה בחלומות
אתה חוזר.
תפילותיי קוראות לך
ליבי משתוקק למגע ידיך
אני מחכה ערה בשבילך
רק תחזור. |
|
|
- שתוק!
קומיצה מנסה
פסיכולוגיה
הפוכה על דג
זהב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.