|
כמו יער,
מסתבך ונהיה חשוך
העיניים לא מתרגלות למראה
מותך.
אני מתעוורת
מברק שמכה בי
שערי סומר לנוכך היותך
וחסרונך.
אני מחייכת
לעוברים ושבים
הידיים רועדות מגעגוע כואב
לאהבתך.
אני נעלמת
לעולם של חלומות
עולם כבוי של אהבות ישנות
איתך. |
|
|
האמת היא שמריה
יצאה דיי דפוקה
מכל הסיפור - גם
לא גמרה, גם
נכנסה להריון
וגם נשארה
בתולה.
מתוך מחקר
אקדמי, "הנצרות
באור
פוסטמודרניסטי",
ספר שכנראה לא
תקראו לעולם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.