היי... אני רפי. אתם יכולים לקרוא לי רפאל או בכלל אלכסנדרוני
התשיעי למשפחת המלוכה הבריגנתית.
אני אדם שאוהב לבקר
לא בבתי חולים, או במועדונים ובקניונים
אני אוהב לבקר אנשים!
כן, כן... בדיוק מה שקראתם, אני אוהב לבקר אנשים. זה סוג של
חיסרון כי מי אני שאבקר אדם כלשהו שעושה מה שהוא רוצה ולמה זה
מפריע לי כל כך?
אני יכול להיות ציני או יפני וקוריאני (גם צפוני וגם דרומי).
אני חושב שציניות היא עקיצת הדיבור החברתי.
לפעמים שאני מקבל ביקורת אני מבקר את הביקורת שאמרו עלי
ומתחיל לבקר את זה שביקר ונהיים חברים טובים וממש התחלנו לבקר
אחד את השני פעם בשבוע או פעמיים בשנתיים!
על מה אני אוהב לבקר? אממממ... על כל מה שמעצבן אותי. כגון:
- תכניות ריאלטי שיצאו מכל חור (ביוב) והתחילו להימאס.
- זמרים חדשים שקוראים לעמצם יוצרים אבל הם מייצרים בי עצבים
- פוליטיקאים רמאים, שקרנים, קומבינטורים וכד'...
- טלנובלות... משחק מזעזע, עלילה שאפשר לפענח אפילו מבלי
לראות את הסדרה.
ועוד הרבה דברים שאני יכול לבקר עליהם!
למשל, לפני שבוע וחצי ביקרתי את חבר שלי אחרי שלא ראיתי אותו
הרבה זמן והוא גם לא ראה אותי כי הוא בעצם עיוור והוא ממש
מרוצה מזה שהוא לא רואה את כל החרא שיש בכלי התקשורת הלא
מתוקשרים!
ואני זוכר שהוא אמר לי משפט כזה: צבעים אני יכול לומר אבל
שאני מחזיק עיפרון צבע אני יכול לצבוע את השמיים בורוד ואת
האדמה באפור... אבל רק אם תריח את הצבעים אתה תדע מה הוא כל
צבע."
דבילי אה? חפירה די עמוקה בשכל!
טוב... נהייתי כבר עייף.
אני מקווה שלמדתם שלבקר אנשים בצורה בוטה ועוקצנית נובעת
ממשהו אחד והוא...
אתה!
כן, כן... אתה... האדם השפל והרכרוכי שבמקום להתעסק באסלה שלך
אתה מסתכל באסלות של אחרים!