"ברגעים שכאלה,
כאבים עצומים מתחבאים מתחת למחזה עיניים שלו למדי,
פחד עצום מתגודד ליד סבל.
ברגעים שכאלה, להרגיע ללטף לאהוב, לא נעשה מכל מה שיש.
ברגעים שכאלה, הלב יותר כואב מהאיברים.
ברגעים שכאלה, שכולך נשרף בתוך אש הגהנום,
שואל- על מה חטאת ומה עשית שדברים כאלה מתרחשים-
אינך שומע תשובה, אלא לחישה קצרה שמרמזת את
חייך הנעלמים תוך שניות מתוך גופך.

ברגעים שכאלה, אינך יכול למצוא תשובה לעולם,
אינך יכול להביט ולומר- זוהי התשובה האמיתית,
ואיש לא יוכל להגיד אחרת.
אינך יכול להמציא דברים, ברגעים שכאלה,
עליך רק לשכב, ולחכות שחייך יפרדו ממך לעולמים,
להסתכל בטעויות האחרים, בלא אפשרות לתקן את שגיאותיהם.
ולדעת-
אולי הכול באשמתך.
אבל, ברגעים שכאלה, שאתה שוכב שם, יסורי גסיסתך תוקפים אותך
ללא הרף.
אתה חושב.

באמת זה היה צריך להיות?"