סרקסטית מדומה / ועלית שוב |
ניצוץ שהבעיר שוב
את אותה האש
הזכרונות, אלו ששכחתי
עלו ונזכרו.
הקול, הסביבה המוכרת
החברים שלו
זה כל כך הוא
כאילו רואה אותו מול עייני,
תוהה על קנקנו של האיש
מה עושה ואיך מרגיש.
הקרבה, אחרים כן ואני לא
סובבים אותו
ואני לבד בלי דמותו,
ברח ממני
לא ברורה הסיבה
לא אמר דבר
חיכה שלו אומר
כי מר.
30 כבר עברו
ובקרוב עוד 30 נוספים
היינו ביחד
היינו תמימי דעים
הייתי איתך
ואתה אולי איתי,
והטלפון היום בבוקר
אותו ניצוץ שהבעיר
אתה לא פה - לי הזכיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|