נסיתי לבטא פה בעזרת צבעים איך נראה העולם בעינינו מאז שנולדנו.
קודם הלבן, הוא האור שאנחנו רואים איך שאנו נולדים.
ואז בתור ילדים הכל נראה לנו ברור כל כך, פשוט כל כך, וכך אהבנו את זה, גם את
הסלט היינו מעדיפים כל ירק בנפרד. אז ציירתי 4 צבעים פשוטים נקיים.
ואז אנחנו גדלים ומתחילים לשאול שאלות, פתאום הכל לא נראה ברור כל כך. דברים
מתחילים להתרעבב לנו ואנחנו מתחילים לקשר בין ההוא לזה. אז ערבבתי מעט בין
הצבעים.
כל שאנו גדלים אנו שואלים יותר שאלות ופחות מבינים.
בסופו של דבר זה כבר לא משנה וכולנו נראה את הלבן של הסוף, לא משנה באיזו דרך
נבחר.
