הריח שלך תקוע לי על הז'קט.
לא משנה כמה פעמים הוא יעבור כביסה חלקיקי הריח שלך יישארו
בו.
הדבר הכי נורא בכל העניין זה שבכל פעם, אני מריחה את הריח שלך
על הז'קט וזורקת אותו לכביסה כדי להפטר ממנו,
ואז, כשהוא יוצא, אני מריחה אותו שוב ומבינה שהריח עוד נשאר
בו יש לי מן הקלה. "פיו..." אני אומרת לעצמי, "הוא עוד כאן."
ואז אני כועסת על עצמי וזורקת אותו שוב לכביסה ושוב מקווה
שכשהוא ייצא הריח עדיין יישאר... דבר שחוזר על עצמו יום יום.
אמא שלי משתגעת ממני "את בכלל לא לובשת את הז'קט!" היא אומרת,
"אז למה את זורקת אותו לכביסה? הוא לא מלוכלך!".
יום אחד נמאס לה, והיא החליטה שהיא לא מכבסת אותו עד שאני
אלבש אותו לפחות פעם אחת.
אז לבשתי.
מה, אני אתווכח איתה?
עכשיו אני עם הז'קט.
כל היום אני רק מריחה אותו.
כבר שבוע שהוא לא עבר כביסה וכבר שבוע שיום יום אני לובשת
אותו ומריחה אותו במשך שעות.
אנשים חושבים שאני משוגעת אבל לא אכפת לי.
אמא אמרה לי לזרוק אותו לכביסה כי הוא מסריח, אבל אני לא
רוצה.
הריח שלך נמצא בו.
מה אם הוא ייעלם?