מיכל בלוך / סקיצות ללב שבור (1) |
בזיכרון ישן של עצב מר
את נושמת מבפנים
את כל מה שאסור ומותר
את כל יום תהיי איתי
חוץ ממך אין לי שום דבר
וביום שאת תלכי
תראי איך כלום ממני לא נשאר
כשלקחת לי את הלב
לא אמרת דבר
אולי לא ידעת
שהוא אצלך נשאר
ועכשיו מרגישה
כאילו אין לי ברירה
אלא לשיר לך
שיר פרידה
לא מפחדת יותר מהלב
מחום של כאב
מיופי משתק
רוצה לחלום
לראות עוד יום
ולא להיחנק
אם זה היה חורף
אז הגשם עכשיו לא
היה מפסיק לרדת
כמו שליבי בוכה
בלי להתכוון
על שנתתי לך ללכת
האהבה שעוד תפציע
לא תוכל עוד לתאר
את הרגש החזק
שכנראה לא יישבר
איך מתוך עולם נפלא
נבראת לי את
כל כך יפה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|