מתרסק
בלי הפסקה
אין לו ברירה
חוזר סובב
לא יודעת
מה הוא חושב
וזו תמיד אשמתי
עד שזה יהיה
בגללך

כל גיבוב השטויות הזה מותיר אותי
כמו תמיד, מרוקן
ואמא שואלת אולי כשהייתי קטן
אבל אני לא מצליח להיזכר
וגם את בסדר וגם את
וגם אני, כשאני שותק
ואני שותק הרבה
אפילו יותר מדי
השתיקה שלי זורמת הרבה יותר
מאשר הכתיבה
קצת מתסכל
אבל כל כך אופייני
לא יודע מה ניסיתי לומר בכלל

לא יוצא לי מהראש
איך שאת לא יוצאת ברורה
מטושטשת לא מלוטשת
חצי סגורה

לא יוצאת לי מהראש
איך שאת מנהלת את עצמך
הולך חוזר מסתובב משתדל
מסתבך

נהיה לי כתב כמו של אבא שלי
ואני הופך, לאט, למישהו
שאני מחבב רק קצת

כבר הפסקתי לאכול פירות
ירקות יש עוד פה ושם
לא בכוונה, רק במקרה

יודעת מה?
לא.
את לא יודעת.