New Stage - Go To Main Page

ארבל הכרמלי
/
נימפת חיי

היה כאן סיפור אחר שפורסם פעמיים ולכן הטיזר והתגובות אינם
תואמים לסיפור הנוכחי. עמכם הסליחה.

נימפת חיי
======

דלית ואנוכי נהגנו להיפגש באופן קבוע בצומת עכו לצורך רענון
וגיוון חיי הנישואין שלנו, הלא משותפים, כמובן.

באותו יום התכוונו להגיע לצימר, בו היינו רגילים לבלות, אך
הפעם החלטתי לחרוג מן השגרה. החום, הלחות והים הסמוך, שכנעו
אותה לבלות בחוף מבודד ולטבול במים הקרירים והמרעננים.
פשטנו את בגדינו, ערמנו אותם לצרור אחד ופסענו עירומים לטבול
במי הים.

בגופה, הילדותי משהו, נראתה לי כנימפת ים קטנה וחמודה, ואברי
המזדקר חרש מזימות על זיון תת מימי. נטלתי אותה בזרועותיי
וחציתי עימה את הגלים הנשברים, כששדיה הקטנים ופטמותיהם
הזקורות לנגד עיניי הביאו אותי אל סף גמירה עוד לפני תחילתה של
התעלסות.
ביד אחת חיבקתי אותה, כדי שלא תיסחף ממני בזרם המים, ובאצבעות
ידי השנייה התחלתי לענגה, כשאני מפלס בערוותה נתיב אל הדגדגן.
אנחותיה וגניחותיה לא איחרו להצטלצל באוזניי.
לא היה צורך בשום משחק מוקדם. הגירוי היה בעיצומו מאז התמקמנו
על החוף. החדרתי את אברי לתוכה, וכך נותרנו דוממים ללא ניע. רק
הגלים וזרמי המים טלטלו אותנו יחד, כגוף אחד חבוק בעל שני
ראשים ושתי לשונות, המתפתלות זו בזו בטירוף, בין שצף גל
למשנהו. לפתע חשתי בפליטת שופכי החם, וכשהוא זורם בתוכה, היא
הידקה אותי אליה בכוח ולחשה באוזני: "אני מתה עליך."

יצאנו מהמים אל החול הזהוב, עטינו עלינו לבוש קל, וניגשנו
לסעוד את ליבנו בבקתת דייגים סמוכה. בעודי מתבונן ביצור היפה
והקסום שמולי, מיהרה דלית לזלול את מנת הדג בצלחתה. הייתי
מופתע מבולמוס התיאבון שלה, ואכלתי את הדג שלי לאט ובנחת, כיאה
לאווירה הפסטורלית של המקום, ולגמתי בהנאה מהבירה הצוננת
שהוגשה לנו.

ושנינו ידענו, כי מה שהתרחש בין גלי הים הוא רק בבחינת המנה
הראשונה של אותו יום.

הגענו לחדר בבית המלון, והיא פנתה מיד לחדר האמבטיה כדי להסיר
מגופה את שרידי המלח והחול. אני נותרתי בחדר מנסה למצוא קלטת
של מוסיקה הולמת לאווירה.

היא יצאה מהאמבטיה נוטפת מים, הסתערה עליי בחיבוק והחלה מלקקת
את עורי המלוח. החלה בתנוכי אוזניי, ליקקה את שפתותיי, גלשה אל
חזי, חלפה על בטני. כשהגיעה אל אברי, החליטה להתעכב. לחכה אותו
בשפתיה, החליקה כפות ידיה העדינות על עטרתו, נשכה קלות בכיפתו,
ובמבט ממזרי הפטירה: "ועכשיו לך להתרחץ."

כששבתי לחדר, היא הייתה שרועה על המיטה, מתהפכת בין הסדינים,
מבקשת לנוח מעט. נשכבתי לצידה מאזין לנשימותיה הקצובות,
החרישיות, ורוטן עם עצמי על התקשחות אברי מוקדם מן הרצוי.
לפתע שלחה ידיה אליו, הרימה את גופה לעברו, והזקיפה אותו למלוא
קומתו בפעילות משולבת של לשונה וידיה. אני החלקתי ידיי בין
רגליה. היא הייתה רטובה לחלוטין.

"אני רוצה שתנשק שם... יש לי בעל, שלא עושה אף פעם משהו מסעיר.
הוא רק יודע לתקוע את הזין וזהו,"  היא אמרה.
לא הייתה לי שום בעיה להיענות לבקשתה, כי אני מומחה בליקוקי
משולשים, וזה שלה היה תאווה לעיניים וללשון, וטעמו כצפיחית
בדבש. טענתה המוקדמת כאילו אינה מסוגלת להגיע לאורגזמה
בליקוקים, התברר עד מהרה כי אין לה כיסוי במציאות. ליקוק
מיומן, כשאצבע אחת בנרתיק ואחרת לוחצת את פי הטבעת, מעולם לא
אכזב...

הרכנתי את ראשי אל בין ירכיה והיא השתנקה חרש למגע לחיי בפלומת
ערוותה. גניחתה התעצמה, כשנעצתי את לשוני בין שפתי הנרתיק
הלחות, ודגדגנה תפח והזדקף ונדחק כבכוחות עצמו אל תוך פי. היא
אחזה ברעמת שערותיי, הידקה את פניי אל ערוותה, כדי שלשוני
תעמיק לחדור, וראשה היטלטל בסערת הפורקן.

נשאתי מבטי אליה ועיניה היו עצומות. אהבתי אותה מאד באותם
רגעים. מיהרתי לפשק רגליה, תחבתי את ידיי אל מתחת לברכיה, עד
שנרתיקה נפער מולי, ואז החדרתי בו את אברי בעוצמה. צווחה חנוקה
עלתה מגרונה.
"אני מרגישה שהוא מגיע לי לגרון," אמרה. "אוי, כמה אני אוהבת
את הזין שלך. כמה אני אוהבת אותך בתוכי."

ביקשתי לנוח קמעה לאחר הפורקן, אך היא לא רצתה לרדת מפסגת
תאוותיה, ואמרה:

"תן לזין שלך לנוח, וענג אותי באצבעותיך."

ביד מומחה ניסיתי לאתר את הנקודות הרגישות בתוך הנרתיק,
והעמקתי לחפור עד צוואר הרחם. גופה פרכס והתפתל, בסערת ידיה
משכה בסדינים, ושוב הגיעה לפורקן.

כל אזור ערוותה הפך רגיש. כל מגע יד קל הקפיץ אותה, וכל תנועת
אצבע בתוך נרתיקה חידשה את התפתלויותיה ואנחותיה הקצובות. ושוב
הייתה מרחפת בערפילי הפורקן בעיניים מזוגגות.

לא הבנתי אז, וגם היום אינני מבין, כיצד גופה הזעיר הפיק מעצמו
כמות כזו של אנרגיה. כמו מכונה שלעולם אינה פוסקת לפעול.

כל עוד תתיר לי, אוסיף לסגוד לגופה ולמיניותה...

15/07/01 ©









היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/1/07 7:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה