השירים שלי,
כה מגוונים הם.
השיר הזה,
כתוב מהלב,
מעמקי הלב.
את השיר הזה,
אני כותב עם דמעות בעיניים,
הזולגות אל לחיי החמימות
ומשם אל הרצפה.
כל פעם שאני כותב שיר,
אבן אחרת נופלת לי מהלב,
שכל אחת ואחת מהן נגרמת מכאב,
לא כאב נפשי אלא פיזית.
מצוקה נפשית...
הצילו! תצילו אותי!
שמישהו יעזור לי!
ורק שיזהר,
שאני לא ארחיק אותו ממני.
כל פעם שאני כותב שיר,
אני בעצם מוציא כעס ותסכול
שמצטבר בתוכי,
והוא מראה
רק חלק קטן ממה שאני באמת מרגיש.
אבל השיר הזה,
השיר הזה כתוב מהלב,
כי את הרגשות שעכשיו אני מרגיש
והמחשבות שעכשיו עוברות לי בראש,
אין לי מילים לתאר אותם
על פיסת הנייר המקומטת הזאת...