|
שם יש כיסא
ואני עליו יושבת
ואיש אינו בא לברך
את הכלה המחוללת
בלובן שמלתה הבוהק.
וכמו אונסים אותי
הם גוררים לעבר החופה
מבקשים לצרף אותי
אל הכוחות האסורים
אל מעגלי הטירוף
של משפחתי החדשה. |
|
|
אם הסלוגנים שלי
היו גרועים יותר
הם לא היו
מופיעים כאן,
ואם הם היו
טובים יותר לא
הייתי כותב אותם
כאן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.