החיים טובים,

תשמחו...

תצחקו...

תהנו...

תחייכו..



רק בלילה בסודי סודות,

את מתכסה בשמיכה

ובחדר הגדול

שביום שוקק אור וחיים

בשקט תהומי,

את בוכה.





החיים טובים...

תשמחו.



מבחוץ,

בונה חומות גבוהות

שמבפנים כמו קסם אט אט מתפוגגות

בשקט,

מבפנים הסכר נשבר

אך את נשארת שקטה,

את שמחה...

הו..

כמה שאת שמחה

כי החיים טובים.



כמה אירוני,

ש"היא סתם הצגה,

לא אמיתית,

מזויפת,

כמו בובת חרסינה...

מושלמת."

הם אומרים עלייך

ואת כל כך תמימה,

כל כך נאיבית,

באמת כמו בובה יפה..

מאמינה לכל מילה...

לכל ההצגה המדהימה שהם עורכים למענך בכל פעם שאת נכנסת לחדר.

מושלמת...

לפרטי פרטים

כי בשלמות אסור לגעת.



אך הם נגעו,

הם פגעו,

קילקלו.



מבחוץ החיוך שמור,

לכולם את מחייכת,

כי החיים טובים.



החומה עודה עומדת

אך את אט אט נשברת.

והם לא רואים ולא שומעים

איך בובה כל כך יפה,

השלמות בהתגלמותה

נופצה.



כי החיים טובים

הו...

כמה שהם טובים...

אז תשמחו.