מיכל תותי / החיוך של הרגע הבא |
רציתי לזרוק את המילים ולהקדיש אותן - לך.
רציתי לחבק את אותם הרגעים ולתרגם את האפלה ליום בהיר.
לפתוח את הקופסא ולאמר את שאני.
לגלות שגם היום הזה יכול להיות התחלתו של החיוך של הרגע הבא.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|