|
רציתי לזרוק את המילים ולהקדיש אותן - לך.
רציתי לחבק את אותם הרגעים ולתרגם את האפלה ליום בהיר.
לפתוח את הקופסא ולאמר את שאני.
לגלות שגם היום הזה יכול להיות התחלתו של החיוך של הרגע הבא. |
|
|
- מה יבנו שם?
- בתים.
- אז ככה נקרא
לזה.
- מה, נקרא לזה
בתים?
- לא בתים,
אההה... בת-ים
צרצר, מסביר איך
בת-ים באמת
קבלה את השם
שלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.