אני לא מתעלמת,
אבל אין לי כוח לדבר.
אני לא רוצה ללכת,
ולא להישאר.
אני לא נסגרת בפניך,
אני רק חושבת לעצמי
שאולי אם היית יודע,
היית קצת יותר כאן בשבילי.
אני לא מפחדת,
אבל לא רוצה להתעמת.
עייפתי מלהסביר לך,
לומר את האמת.
ניסיתי כל כך עד שהתייאשתי,
אמרתי לך ואמרתי ואמרתי.
ואתה לא הקשבת, התעלמת ממש,
ואז נוצר אוויר בנינו... מרחק.
אני לא שותקת,
ולא עונה לשאלותיך.
אני לא מתחבאת ממך,
ולא רצה אליך.
אני לא מתחבקת אתך,
עוטפת את עצמי בחומות.
ושוכחת את הבלבול שלך,
את התהיות.
אין לי מסקנה,
כפי שאתה רואה.
אני סתם חושבת לעצמי מחשבות,
ואתה תוהה.
1.11.2006 |