אני מנהלת איתך יומן מלא בחטאים תפלים,
שאינם רלוונטים זה מכבר לגילי,
ואילו אתה נקשר סביבי כחוט
המתפתל מתוך אשל,
מתבצר בביתך, בעליית הגג.
נופך, יוצא מקרביי מבלי שביקשת.
הלוואי ויכלתי לתאר לך את החוף ההוא
שציירתי לנו לפני שני קייצים אדומים,
היה זה כמו קליפ בשחור לבן.
מדוע ההיסטוריה הבין גופית שלנו
נודדת כחסידה בסוף הסתיו? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.