היה היה פעם מוסר
יפה תואר היה ושרמנטי
אחראי, אמיץ לב, מסודר,
אינטיליגנט, רגיש ורומנטי

ופגש המוסר נערה כפרית
שלא ידעה דרכי העולם הנאור
נערה פשוטה, בורה ושברירית
צר עולמה, שטחי ואפור

אך צללית לה כזאת שהלב נקרע
והעלם נשבה בקסמים
הסתחרר עד דלא ידע טוב ורע
ורק בה הגה לילות וימים

נענתה העלמה לעלם חמודות
וכה נעמו להם הלילות
וכמה כאבו רגעי הפרידות
בתלותם זה בזה עיניים כלות

אך ימים עברו ודהו רגשותיה
כי זה הדין בנערות קלות הדעת
הותירה אביר לתור עקבותיה
ושכחה. היא כבר לא יודעת.

הנשים הפשוטות, כמה הן דומות
הנה האיש לכוד בחיפושים
הולך לאיבוד בכל המקומות
מחפש לה תחליף בכל הריגושים

קהו רגשותיו, כל תכונותיו ויופיו
ואין לו עוד דבר בעולם
זולת חלום על ילדה שתצחק בעטיו
שתשיב מנגינת ליבו שנדם.

אבדו עקבותיו. וכל שנותר
הוא עדת פיות מחוללות
מפתות אותי בהילוכן המוזר
את בית הנשמות המקולקלות