חשבתי עלייך היום ועל איך אתה לא
מודיע על הגעתך לעולם
כי מין המתבקש
חובתי לחכות.
נתת
קצת יותר
לאחרים
תמיד
כנראה שזו חובתך
מעצם היותך
זהות
של
השירים
שלי תמיד
איכשהו קשורים
בך ברמה זו או אחרת.
אני שואלת עצמי אם הבנתך טובה יותר ובעצם אני זו שטועה כי הרי
אני המאלפת ואתה המאולף
אך לא עוד.
פרוע אתה כמו שיר יפה, אך כבול
לבתים
אין לך.
הם מוחזקים תחת רובה ולב לבן
שממזמן שכח איך
להפסיק.
ואני קשורה להבלים
מהודקים כמו שפתך
התחתונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.