לקחתי אותה לכיכר המחודשת היכן שאוויר ומלים.
הפחד מתוח סביבנו כבמעגל קורבן.
היא אומרת, איני שומע.
"העץ הזה שעלוותו, טרפים ובתוכם
החומר החי וממנו נפרשים יערות עד.
כמותו אני רוצה."
אני שאיני מכיר לעצים ולא לטרפים ולא לחומר החי,
ובתוכי תפילת תם לאבנים בל תשמטנה.
"פתחי את כף ידך ואוביל אותך בקו החיים
אל המקום בו העץ מכה שורשיו".
שהרי, איני שומע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.