New Stage - Go To Main Page

הילה טל
/
שוב הרס עצמי

יש רגעים שאני פשוט מתפרקת לרסיסים.
אני בוכה לאלוהים ואף אחד לא שם למשוך אותי שנייה אחת לפני
הנפילה לתהום האין סופית הזו.
אני מתגעגעת אליך.
והריח שלך ספוג לי בנשמה ואני לא מוכנה לשחרר.

אולי כבר איבדתי.

ובלילה כשאני בוהה בתקרה והכל נמרח לי
אין לי תשובות לעצמי
אין לי מילים נכונות
ואין לי כיון
הגשם הזה טישטש את העקבות של כולנו.

הייתי רוצה לצעוק אהבה
אבל בימינו, כהרגלי,
אני מומחית באסיפת שברים.
החתיכות שלנו שורפות לי בידיים
ואתה בוער בתוכי.

לרגע עוצרת לנשום...
תוהה איך חיוך של ילד כבש את כולי
תוהה אם יעז לקחת סיכון ולחבק אותי עד שזה יעבור.
הייתי רוצה להגיד לך את כל הדברים הנכונים אבל אני לא באמת
יודעת מה נכון יותר.


נשיקות.
ורק אחת..
ומי בכלל צריך מאז יותר?

אני כל-כך מתגעגעת.
אלינו.



31.10.06- כבר כמעט חודשיים שאתה שם. וכבר שבועיים שאתה לא פה
בשבילי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/11/06 0:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הילה טל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה