אך את רגילה
לא כמיהה לחמם את ידיך בעזרת שמיכת המשבצות הדקות -
את כל כך חכמה, הילה של אומניפטנטיות אופפת אותך,
גם כשאת שוקעת בעיני,
גם כשאת מחזיקה את ידי הקטנה, גם כשאת אינטלגנטית יותר כשאת
קוראת מין הספר.
את כל כך יפה כשאת בעיני רוחי - שערך שחור כעורב ועורך בהיר
ורך, צחוקך ממולח. ועינייך מתוקות ועסיסיות
כמו הדובדבנים שנתת לי על חוף האוקיינוס.
יפה כל כך ועמוקה ממני כעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|