[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אמיולי זיו
/
הראש באדמה

היא פותחת את הדלת, לעוד יום סגריר ואפלולי.
הוא בכלל לא חייב להיות סגריר ואפלולי, הוא היה יכול להיות
היום הכי ורוד ויפה, אבל היא בחרה לראות אותו כך.
אפשר לומר שהיא כבר יותר שלמה עם עצמה?
אפשר, אבל בבקשה לא יותר מידי, כי זה מפחיד אותה, שהלב שלה
מצליח, זה נראה לא הגיוני, שקר, בועה של זמן מסויים שתתפוצץ.
היא כל כך לא מאמינה בעצמה לבד, קשה לה לחשוב שהיא באמת מצליחה
להתמודד.
היא שוטפת את פנייה, שוטפת את שצף הפרצופים שהציפו אותה היום,
היא נאנחת. כי היא סיכמה עם עצמה, שהיא בזרימה.
"החלומות באוויר, הראש באדמה".
והוא חייבת להיות באדמה, כי החיים נמשכים לה, המון הפתעות
מצפות לה בדרך, שינויים, חוויות, רגשות, ירידות, עליות, המון
עובדות שהיא תצטרך להתמודד איתן. כמו העובדה שהוא והיא לא ימשך
לנצח.
כי היא לא יכולה להתייחס אליו כ-למחלה שלה, שבאה והולכת.
היא פושטת את בגדייה, פושטת את העומס המעיק.
החלומות באוויר, אפילו אם אלו חלומות שכבר עברו ולא ישובו עוד,
הם מתעופפים כמו פרפר החושק לצוף ועוצרים אצלה בפנים של הפרח,
בפנים הסגור. הפרפר הטהור מנסה להזכיר לה כמה היה לה טוב.
היא מתיישבת על מיטתה, וכאן זה תפקידן של הדמעות.
הוא לא כל כך עוזר לה להמשיך הלאה, הפרפר.
היא נכנסת לדיכאון רגעי, מתכווצת במיטתה ושותקת.
כי כמובן, שפרפר חייב להתעופף מתישהו, להמשיך הלאה, חיים של
פרפר הם קצרים.
טוב לה ורע, בלעדייך.
היא נאחזת בשקט, כי חייב להיאחז במשהו,
היא נרדמת.

החלומות באוויר, הראש באדמה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פעם, באיזו
הרצאה על סמים,
הייתי היחיד
שענה על שאלות
המנחה, ועניתי
על כולם נכון.
כשההרצאה נגמרה,
המנחה תפס אותי
בדרך החוצה ושאל
אם אני מתנדב
בעמיתים, מן
הסתם, עניתי
שלא. הוא תקע בי
מבט שמתקשה
להחליט אם אני
ג'אנקי או דילר.
אני פשוט הייתי
בין היחידים
שאשכרה הקשיב
בהרצאות האלו
בשנים
הקודמות...



צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/1/07 11:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמיולי זיו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה