ריבים.
צעקות.
עקיצות.
חוסר התחשבות.
אנוכיות.
זלזול.
שקרים.
צביעות.
קללות.
בכי.
לחישות.
סליחות.
מכל עבר רק בעיות
כולם מתווכחים ואף אחד לא מסכים
ברוגז, התעלמויות וציניות
נמאס לי!
אני רוצה לשבת בבית, בסלון, כשכל המשפחה נוכחת, בשלווה
בלי לדאוג מתי יהיה הריב הבא או מה המילה שתגרור מריבה.
לראות את אבא ולחייך, לתת לאמא נשיקה על הלחי
לשחק עם הכלבה ולצחוק עם האחים
לקרוא ספר בשקט, בלי קולות רקע
אפילו סתם לשכב במיטה ברוגע
אבל לא,
כי למי אכפת?!
הדמעות ממאנות לרדת, הן גם ככה מתבזבזות
דמעות זה מצרך יקר בימינו - בימי...
על אף הניסיונות, אני חיה בעבר
לא מתקדמת, לא ממשיכה הלאה
הסביבה כאילו נעה על סרט רץ
ואני? הקהל.