אן את נושבת בסערתך שממשמשת לבוא
על איזה חוף תוריקי  זעמך הנוכחי
שמתגבש ברגעים אלו
בכל קצוות תבל
זה שאט אט אוסף עוד ועוד קיטון
שיחד יעלו ויתגבשו לסערה הבאה
זאת שעליה נדבר, בחודש הבא

לכי לך, לכי איספי שבבים זועמים
מהעולם הקרוב והרחוק על הבנים
צאי ובמרכולתך הניחי מעט מהרעב
שעל היבשת השחורה, זה שעושה
דרכו משם לכאן ואט אט האדמה
הפוריה תשחיר גם היא לרעב
הוסיפי לראש עוצמתך את ילדי הים
של העולם, שנלמדים מתוך קופסאות שימור
בעולם הקרח מצפון לי
התכסי באבק וזוהמת העולם הנהור
כדי לחמם את זעמך עוד ועוד...

כך בואי אלינו נושבת בסערתך
והטיחי על נפשנו את זעמך
ללא רחם כרוח כסדים מאור
טפסי מעל ראשינו הכפופים בלאו הכי
גבוה גבוה ככל שזעמך יותיר לך ומשם
הנחיתי את הסערה עליהם
זאת שעליה נדבר, בחודש הבא

לאן תשאי אותי עכשיו רוח נעימה
באיזה מבין חלומותייך הבאים תשתפי אותי
היכן נשמתי המתפעמת תניחי, לספר להם
אושר מה יודע לאדם עשות
איספי בדרך של התעצמות ימים יפים של אהבה
ומרחי נעימותך בריחות של שלום

את החברות שביקשתי מכולם מלאי בכל כיסיי
שיהיו לי משקולות של איזון, ישרות כמים
עולם גדול אחד עטוף במים, ואין ישר מהם
וכלים שלובים יהא הדיבר להם.


על ברכיי בגופי השוקק לך אחכה
פעור פה ריאות ולב אמתין לבואך
זה שישטוף אותי בכל שאת נושאת
הכי בי טובך שאספת מכל קצוות
שישא אותי הכוח להלך כרוח