מבט קצר בחשכה מתמדת
תשוקה לא ברורה וריח אהבה
וכבר בוקר ואתה צריך לקום וללכת
אני תופסת את ראשך לנשיקה אחרונה.
אתה מקרב אותי אלייך, מבט אחרון
האיש שלי שחוזר אל הקרב
אתה הולך, לא יודע מתי תחזור
אתה הולך, נוסע מכאן.

לא חזרת כבר חודשיים, אומרים
שלא סבלת בכלל
עמדנו לחלוק לך כבוד אחרון
אך בלילה אני עוד יושבת ומחכה.
אני מנסה לא לבכות כי הבטחתי
מתאפקת ממש חזק
אבל מתחת לשמיכה מותר לי
אתה שומע אותי?
אני לוחשת לך.

חייל גיבור שלי, אישי החזק
לו רק היה בי הכוח
להרפות...
לו רק היתה בי החמלה לסלוח.