|
בין חרכי התריסים אור בוקע
ושלווה ששום איש לא יודע
וגרגירי האבק
משחקים ת'משחק
ושוב שקט שאיש לא שומע
אז שכבתי במיטה והרהרתי
ולשום מקום לא מיהרתי
יש אוויר אך אין רוח
רק רציתי לנוח
ואת כל חובותיי אז הזנחתי
העולם נראה לי טיפשי
מה שחשוב אינו מוחשי
אנשים הם רעים
אנוכיים ושטחיים
ומביך להיקרא אנושי
אך כעבור שעה או יותר
החלטתי גם אני לוותר
אז חזרתי לחיים
להעמדת הפנים
ונותר לי רק לקטר |
|
|
תודו שמתישהו,
לפחות פעם אחת
בחיים שלכם, גם
אתם נשברתם
והתחלתם לעשות
רענון שוב ושוב
כדי לראות
סלוגנים מתחלפים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.