הנסורת שנשארה בחדר
לאט לאט
עפה עם הרוח.
ריח מעיק של עצים פצועים
עדיין אופף את קירותיי.
אני מחפשת בית אחר.
ישנה במלונות מעופשים.
מיטה לבנה ושטיח אדום.
בלילות, הולכת סהרורית ברגל.
הצחנה של אלנבי נעימה לי.
משתכרת לבד.
-ערק עם קרח-
הזיכרונות ממך הופכים לאדים של אניס.
התקשרתי אליו בלילה מטלפון ציבורי.
-לא בגלל שאני פחדנית-
בגלל שאני רומנטיקנית.
אלפי מנויים של אוראנג' בחיים לא יבינו...
הידיים שלך נצרבו ברור.
הייתי חורטת אותן על "זיפו" מהודרת.
זוגות מאוהבים היו קונים אותה אחד לשנייה
בלי שיהיה להן מושג.
החולצה השחורה דוהה בעקביות במכבסה השכונתית.
("אופי" אתה היית קורא לזה).
אני מעדיפה את הכיסויים שלי שחורים ואטומים.
את כל התחרות השחורות שלי איבדתי אצלך.
היום אני כבר מתביישת שיראו לי (את הלב).
העקבים שלי כבר מכירים את החריצים במדרכות.
אני מטופפת, מתופפת.
מחפשת פסנתרן.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.