[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דב שיפמן
/
אהבה קצרה

למרות שהיתה מוקפת ברבות אחרות, מיד משכה את עיני. מין רעננות
ויופי היו בה - שמיד לכדו את מבטי. בלטה בין כולן וגרמה לי
לרצות רק בה - ולא באף אחת אחרת. החלטתי  לגשת אליה. נגעתי בה
כמה נגיעות היכרות עדינות ומלטפות,  ועת נוכחתי שאינה מסרבת
לי, אחזתי בה בעדינות ומשכתי אותה לעברי.  טיילנו מחובקים.
טיול לא ארוך במיוחד שהסתיים בחדר השינה שלי. הנחתי אותה
בעדינות על מיטתי, החלקתי בידי על כל כולה, פרפתי כפתוריה
והצמדתי אותה אל גופי. קמנו מהמיטה ורקדנו ריקוד עדין וחושני
אל מול המראה, כשאנו צמודים אחד אל השני. הובלתי אותה אל מחוץ
לחדר השינה ומשם יצאנו לרחוב.זה התחיל כל כך נפלא. כה נעימה
היתה למגע, וריחה עדין ונעים. מין בושם נערי ורענן. משך כל
היום כולו הסתובבנו יחדיו. היתה איתי במקום העבודה, הצטרפה אלי
לארוחת צהריים במסעדה השכונתית החביבה עלי. לא הרבתה לאכול.
טעמה כזית מהצלחות שהונחו לפנינו.  לפנות ערב ביקרנו חברים
שלי. הצגתי אותה בפניהם והם גילו התלהבות. טענו שמזמן לא ראו
אותי בחברת מישהי כל כך יפה ועדינה. אותה עת החל החיבוק שלה
לגרום לי תחושת מחנק.רציתי מעט מנוחה ממנה. מגעה הפך לדביק
ומיוזע. ריחה הפך ללא נעים בעיני. במקום אותה תחושה של רעננות
וניקיון שעורר אצלי קודם לכן - הזכיר הוא לי מין ריח גוף לא
נעים. אותה אהבה שחשתי כלפיה בבוקר - התחלפה בתחושת מיאוס.
הרגשתי חנוק ולכוד בחיבוקה. כל שרציתי היה להיפטר ממנה.
להשתחרר! להיות שוב לבד! בקושי רב מנעתי מעצמי להתנתק ממנה
באלימות - בו ברגע! חששתי מתגובתם  של ידידי. מה יגידו הם?
החלטתי להמתין עד שנגיע שוב לביתי ואז- להיפטר ממנה באופן
החלטי ובוטה.לא להשאיר שום פתח של תיקווה. למנוע כל אפשרות
להמשכו של הבילוי הצמוד והמענה, עם זו שכעת כה תיעבתי. את
מצפוני הרגעתי בכך, שאמרתי לעצמי, שלא ניתן להיות עם מישהי -
אך ורק מתוך תחושת רחמים. עם כל הצער והכאב שעשויה היתה הפרידה
העתידית לגרום לה - חשתי, שאין אני מסוגל עוד לשאת את נוכחותה
הצמודה והמעיקה.
נפרדתי מחברי לשלום, הגעתי איתה, לכוד עדיין בתוך החיבוק
המלחיץ והבלתי רצוי, לדירתי. בדירה קילפתי אותה בתקיפות מעצמי,
והותרתי אותה מוטלת על הספה.   נכנסתי להתקלח, על מנת להדיח
מעצמי כל שריד של מגעה הדביק והדוחה. התנגבתי, יצאתי מהמקלחת,
הרמתי אותה מהספה והשלכתי אותה במיאוס אל סל הכביסה . לקחתי
חולצה טריה וחדשה - במקומה,במקום אותה חולצה משומשת שהיתה
צמודה לגופי משך כל שעות היום, ושהיתה כעת זרוקה מקומטת ומעלת
צחנת זיעה  -בתוך סל הכביסה המשומשת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הדברים שאני
זוכר בך לא
השתנו מאז
שהייתי ילד.
אבל הירח, הירח
בשלו תמיד.

אני? אני אף פעם
לא מסביר
סלוגנים שלי.
או שאהבת או
שתעביר.

- משורר הבמה


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/1/07 11:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דב שיפמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה