זה שוב הולך להיות
החורף הרביעי שלי לבד

הגשם שוב יסמן את עצבותו
ואני אסתכל עליו דרך החלון
אזמין אותו להיכנס, מתוך נימוס

הוא ישכב בחיקי
הוא יחבק אותי
הוא יעטוף את הקור
שכבר לא כואב לי יותר
הוא ישמש לי אהבה
ברגעים הקשים

הוא עצוב
אני בודדה
יחד אנחנו יוצרים
את החורף המושלם

מעיניו יורדות טיפות
מעיניי יורדות דמעות
שום חיבוק לא יעצור אותן
שום ליטוף לא יפסיק אותן

הוא חזק
אני חלשה
הוא פוגע בי
אני נשברת ומתפרקת

רוח פרצים מחלון דירתי
היא תעיף אותו ביחד איתי
היא תנשוף על עצבוננו בחוזקה
היא תגיד לו לגשם: תעזוב כבר אותה

הגשם הלך
הופיעה הקשת
פיזרה את צבעיה על מיטתי
רומן החורף המושלם קפץ לביקור ונסע
אני אחכה לו, הוא יגיע גם בחורף הבא...